© כל הזכויות שמורות ל-22KN גלישת מצוקים ואתגר (2013). 

ירדן - שבועות 2016
מאת: יערון פוזננסקי, 12.6.2016

 

חג השבועות נפל השנה ביום ראשון ויצר סופ"ש ארוך, אותו ניצלנו לביקור בממלכה ההאשמית של ירדן.

הפעם, בניגוד להרפתקאות האתגריות הקיצוניות הרגילות שלנו, החלטנו לעשות טיול מאוזן ויחסית נוח. יומיים בואדי ראם, ויום אחד בפטרה. 

היום הראשון.
מעבר הגבול לקח לא מעט זמן עקב קבוצה עצומה של פורטוריקנים שהיו לפנינו, אבל בסיכומו של דבר החבר'ה היו יעילים גם בצד הישראלי וגם בירדני. הסוכן שלנו דאג לכל הפרוצדורות הבירוקרטיות הרבות, וסיפק את ההסעה.
לואדי ראם הגענו באמצע היום, אכלנו ארוחת צהריים קלה ופרשנו לשנ"צ (בכל זאת, היינו ערים משעות הלילה הקטנות) אצל מארחנו הבדואי עלי. 
אחה"צ, כשקצת התקרר בחוץ, יצאנו למסלול קצר ויפהפה - הטיפוס על ג'בל אל מאיין (Jebel El Mayeen). בסטנדרטים של ראם זה מסלול "קל". החבר'ה בקבוצה חשבו אחרת. אך לכל הדעות - מסלול יפהפה.

ליד הכניסה לכפר מצדו המערבי של הכביש מתנשא הר קטן, מתגמד בצלו של רכס ג'בל ראם המביט בו מלמעלה בשלווה. ההר קטן, מאורך ובעל 3 דבשות שהגבוהה היא הצפונית ביותר (כ-1,100 מ' מעל פני הים). עלינו מדרום והמשכנו צפונה בנתיבי הרוג'ומים החמקמקים עד שהגענו לפסגה. נשמע פשוט? לא כך היה. המסלול מאפשר היכרות עם סגנון טיפוס ההרים הייחודי לואדי: טיפוס טכני מאוד, הרבה מקומות הדורשים סיוע ידיים, מסלע חול פריך, מדפים העלולים לקרוס תחתיך כל רגע, טיפוס ב-"ארובות", סיוע הדדי.

מהפסגה ירדנו בנתיב דיי תלול אל ואדי סבאח (Wadi S'bach) שממערב; ואדי פורח ממי מעיינות הנובעים ברכס ראם בין שכבת הגרניט ושכבת אבן החול האדומה.
לאחר הטיול היה תענוג לראות את כולם מארגנים יחדיו את ארוחת הערב.

 

היום השני.
הלילה עבר בנעימים. היה קריר ונעים, ואם אף אחד לא התלונן שנחרתי, סימן שהקבוצה היתה עייפה מאוד.
בבוקר קמנו ומרחנו קצת את הבוקר בהכנות וארוחת בוקר, ולבסוף יצאנו אל מסלול היום שלנו. על הכוונת: Gabrielle Route. מסלול חביב העושה סיבוב מפתחו המערבי של קניון רקבאת (Rakabat Canyon), אל פתחו של קניון חראזה (Kharaze Canyon) תוך גלישה במפלים קצרים ויפים.

המסלול הוביל אותנו בתחילה במעלה דרדרת וחומה בצורה ברכס אום-עשרין, דרך סדק גדול אל מדף סלע ענק. ממנו המשכנו למעלה אל מדף סלע גדול נוסף ובו שמאלה-צפונה דרך נחל קטן עם שתי גלישות יפות (15 מ', ו-20 מ'), האחת פתוחה והשניה בתוך מפל צינורי המסתיים בגב מלא מים שהצלחנו לא להירטב בו.
הפסקת צהריים בצל ותה על כירת עצים, והמשכנו לגלישתנו האחרונה - המפל המסיים את פתחו המערבי של קניון חראזה. לא גלשנו מהחלק הגבוה שלו, אלא גלישת 10 מ' בתוך סדק צר משמאל. ומשם עד למטה בדרך אתגרית.

עברנו במגורים רק כדי להחליף לסנדלים וללכת מיד לקנח את היום במעיין לורנס, ובשיחה ארוכה על חייהם של הבדואים במקום מפי מדריך מקומי בשם עיטייק; שיחה מרתקת על החיים הבדואים, ההיסטוריה המקומית, החיים עם כמה נשים, קצת פוליטיקה ועוד. סיום מצויין ליום מצויין.
פסטה ברוטב רוזה, מקלחת ולישון.

היום השלישי.
6:00 בבוקר תזוזה. נוסעים לפטרה. היום מטיילים עם סנדלים. :-)
פטרה ראויה לתוארה - אחת מ-7 פלאי תבל החדשים. העיר שנבנתה ע"י הנבאטים והיתה בירתם עד הכיבוש הרומי. 
עם הגעתנו ישבנו לארוחת בוקר של חומוס וסלטים והתחלנו לאחר מכן את טיולנו במקום עם מדריך מקומי בשם יזיד. בחור נחמד מאוד עם אנגלית-בריטית מהירה במבטא ערבי והמון המון ידע.
זו לי הפעם השניה בפטרה, והראשונה עם מדריך מקומי. שווה. לומדים מהם הרבה על המקום וההסטוריה שלו.
הטיול מתחיל דרך ה-"סיק", הקניון הצר הגבוה המוביל אל העיר. קניון מרשים מאוד עם אמת מים מאוד משוכללת, המגיע בסופו של דבר אל המבנה המרשים המאפיין את המקום - בית האוצר (Al-Khazneh, The Treasury).
בהמשך ביקרנו במבנים נוספים, מקדשים, כנסיות ועוד, כולם חצובים בסלע הצבעוני המיוחד של פטרה.


ארוחת צהריים אכלנו באחת משתי המסעדות בסוף המסלול; המקומית, לא ה-"מערבית".
את השעה וחצי החופשיות שנתתי לקבוצה ניצלתי אני לעליה מהירה אל המנזר המרוחק (Ad Deir), העליה עם מעל 800 המדרגות. זהו מקום שלא כולם מגיעים אליו בדר"כ מפאת קוצר הזמן והעובדה שיש העליה ארוכה. ריצה בעליה 20 דקות, ריצה בירידה 20 דקות. מקום מרשים, שביל עליה יפה מאוד. שווה את המאמץ, שווה ביקור. 


את החזרה עשינו חלקנו על סוסים. משום מה חשב הסייס שאני סוסאי מדופלם ושלחני לרכוב ללא מלווה. מפאת ה-'פאסון' שידרתי מומחיות לאורך כל הדרך, אף כי היתה לי זו פעם ראשונה בחיי על סוס. שרדנו.

להתראות עד להרפתקה הבאה.

Francais
English