© כל הזכויות שמורות ל-22KN גלישת מצוקים ואתגר (2013). 

1/2

עגינות:
משולש המוות - American Death Triangle
 

מאת: יערון פוזננסקי, 5.7.2015

 

עגינה באמצעות משולש היא שיטה מהירה לקבלת חלוקת משקל דינאמית באמצעות מינימום ציוד. נשמע מושלם - האומנם?
האם השיטה בטוחה?

 

חלוקות המשקל הנלמדות בהכשרות הבסיס של גלישת המצוקים והקניונינג כוללות בדרך כלל חלוקת משקל סטטית וחלוקת משקל דינאמית. היתרון של חלוקת המשקל הדינאמית היא שחלוקת המשקל נשמרת גם כשכיוון הגלישה משתנה, מכיוון שנקודת העיגון יכולה לנוע תוך שמירה על חלוקת העומס השווה בין זרועות העגינה. חלוקת המשקל הדינאמית עושה שימוש לרוב ברצועה או בקורדולט לשם יצירת זרועות העגינה.

 

שיטה נוספת ליצירת חלוקת משקל דינאמית, היא שיטת המשולש. שיטה זו מכונה גם "משולש המוות" או באנגלית: "American Death Triangle".

בשיטה זו ניתן לעשות שימוש ברצועה העוברת דרך העגינות או באפן פשוט הרבה יותר באמצעות חבל הגלישה עצמו, המועבר בתוך העגינות. יש המתפתים להשתמש דווקא בשיטה זו משום שללא רצועות וטבעות, ניתן לעשות חלוקת משקל מהירה מאוד רק באמצעות חבל הגלישה. זה פשוט; מעבירים את חבל הגלישה בשני הבולטים ועושים קשר - לולאת שמונה או קשר הצלה - והופ! יש לנו חלוקת משקל.

אולם, שיטה זו איננה מומלצת.

העיקרון המנחה אותנו בחלוקת המשקל הוא ליצור מצב שבו כל עגינה מועמסת בעומס המופחת ממשקל הגולש. בעת השימוש בעגינת משולש העומסים הנוצרים בעגינה מגיעים מהר מאוד לעומסים גבוהים יותר. בזוית של 60 מעלות תתבטל חלוקת המשקל שכן כל עגינה תישא 100% ממשקל הגולש, ובזויות גדולות יותר העומס יגדל ויגדל. בזוית של 120 מעלות, כל עגינה תישא 190% מהעומס וכו'.

 

אף כי התוספת של המילה "מוות" לשם עגינה זו היא מעט מלודרמטית, שכן ככל הנראה בעגינות טובות של רט"ג לא ייגרם לנו כל נזק, השימוש בשיטה זו פסול לטעמי משני טעמים: (א) המעמסה המוגברת על העגינות מיותרת. אם ברצוננו לחסוך בציוד ניתן להשתמש למשל בעגינה אחת בתוספת גיבוי על השניה; (ב) משום שאם לא נכיר את ההשלכות, נתפתה להשתמש בשיטה פשוטה זו גם בעגינות פחות טובות. 

 

תשומת לבכם לטבלת הזוית והעומסים המצורפת, ומשווה בין חלוקות המשקל.

Francais
English